האמנה הישראלית לצמצום בזבוז מזון

אנו, החתומים על אמנה זו, מחויבים לפעול למען צמצום בזבוז המזון בישראל

אנו מצהירים על מחויבותנו לפעול לטובת מניעה וצמצום של בזבוז מזון בתחומי ההשפעה שלנו וקוראים לכל בעלי העניין הפועלים בשרשרת המזון, מהשדה ועד לצלחת, להירתם לפעולה. אנו רואים בפעולה למען צמצום בזבוז מזון דרך משמעותית לדאוג לחוסנה של מדינת ישראל ולתרום לרווחת תושביה, מרמת הפרט ועד רמת המשק, באמצעות חיזוק אוכלוסיות מוחלשות, הפחתת יוקר המחייה, שימור משאבי הטבע, הגנה על האקלים והטמעת מודעות לערך המזון וחשיבותו. אנו לוקחים אחריות על פעילותנו וקוראים לארגונים נוספים לחבור למהלך.

זאת ועוד, אנו קוראים למקבלי ההחלטות בממשלה לאמץ מדיניות אסטרטגית בתחום המזון ולנקוט במסגרתה צעדים לצמצום הבזבוז.

מהי האמנה הישראלית לצמצום בזבוז מזון?

האמנה הינה יוזמה וולונטרית לצמצום בזבוז המזון לאורך שרשרת הייצור, האספקה והצריכה בישראל.
האמנה נולדה מתוך תהליך המעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון, שותפות חסרת תקדים בין הארגונים המובילים בסקטור המזון המייצגים את בעלי העניין מכל המגזרים: הציבורי, העסקי והאזרחי. המעבדה הוקמה על ידי ארגון The Natural Step ישראל (חל"צ), במטרה להטמיע קיימות אסטרטגית בתחום המזון, החל בטיפול באתגר בזבוז המזון. האמנה מייצגת את מחויבות הגופים החתומים לנושא, לפעילות והמשך העשייה בתחום באמצעים העומדים לרשותם.

נוסח האמנה

החתומים על אמנה זו כוללים נציגים של כלל בעלי העניין בתחום המזון: יצרנים, ספקים, רשתות שיווק מזון, יבואנים, נקודות הפצה ומכירה, גופי הסעדה ואירוח, מקומות עבודה האחראים להזנת עובדים, רשויות מקומיות, צה"ל, מוסדות אקדמיים, ארגונים אזרחיים בתחומי הסביבה והחברה וארגונים ועסקים הפועלים בתחום המזון. כל אלה מייצגים את תחום המזון בישראל על כל מרכיביו. יחד, בפעולות משולבות, נוביל שינוי בישראל תוך שיתוף בידע ובניסיון ותוך קידום מודעות במעגלים שונים בקרב הציבור הרחב, לבעיית בזבוז המזון ולפתרונותיה.

אנו, החתומים על אמנה זו, נפעל למניעת בזבוז מזון וצמצומו, תוך:

מדידה ומעקב

  • מדידה ומעקב אחר משאב המזון בארגון.
  • איתור הזדמנויות לצמצום כמויות המזון המבוזבז.

הטמעת שינויים בתחום הארגון תוך הצבת יעדים ופרסומם

  • נקיטת פעולות ע"י הארגון לצמצום בזבוז מזון בתחומי פעילותו.
  • הטמעת תרבות ארגונית המעריכה מזון ומנחילה לעובדים מודעות וידע לצמצום בזבוז המזון, בעבודה ובבית.
  • עידוד יוזמות של עובדים ובעלי עניין לצמצום בזבוז מזון בתחומי הפעילות של הארגון.

הטמעה בהתנהלות מול גורמים בשרשרת הייצור

  • הטמעת דרישות לספקים להתנהלות שמקדמת צמצום בזבוז מזון.
  • העדפת ספקים הפועלים לצמצום בזבוז מזון.

שקיפות, שיתוף והפצה

  • התנהלות בשקיפות בנוגע לפעילות הארגון בתחום בזבוז המזון.
  • יידוע בעלי עניין באשר ליכולתם לצמצם בזבוז מזון בהיבטים רלוונטיים לתחום הפעילות של הארגון.
  • שיתוף בתובנות ובמתודולוגיות מוצלחות כדי לסייע לאחרים להטמיע שינוי דומה ובמידת האפשר, שיתוף בנתונים כמותיים.
  • ייזום פעילויות חינוך, הפצה, העלאת מודעות בקרב מעגלים שונים בחברה הישראלית.

 

לצד הפעילות שלנו אנו קוראים למקבלי ההחלטות בממשלה לאמץ מדיניות רחבה כחלק מתפיסת חוסן לאומי של ישראל, צמצום יוקר המחיה וחסכון במשאבי טבע, ובמסגרתה:

  • קביעת יעד לאומי לצמצום בזבוז מזון.
  • חיוב מוסדות מדינה ומוסדות ציבוריים במדידה ודיווח של אבדן ובזבוז מזון תוך שימוש במתודולוגיה אחידה.
  • מעקב ופרסום נתונים אודות התקדמות לעבר היעד.
  • עידוד התייעלות והטמעת חדשנות בתחום בקרב מוסדות ציבוריים, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ופרטיות באמצעות מענקים, תחרויות, סיוע מקצועי, תמריצים להתייעלות ועוד.
  • הסרת חסמים בפני גופים המעוניינים להתייעל ולצמצם את בזבוז המזון.
  • אימוץ היררכית הטיפול בפסולת המזון של ה EPA כסולם עדיפויות לטיפול בפסולת מזון בישראל.

בזבוז מזון - תופעה עולמית ומקומית

כשליש מסך המזון המיוצר בעולם מושלך מידי שנה לפח, בעוד אחד מתוך שבעה אנשים סובל מרעב. בישראל, מושלכים מדי שנה כ-2.4 מיליון טון של מזון, שווי ערך ל- 19.5 מיליארד ש"ח, בשעה שכחמישית מאוכלוסיית המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. לתופעה זו של בזבוז מזון השלכות חברתיות, הן ברמת הפרט והן ברמה המשקית, של אי שוויון והנצחת פערים חברתיים וכלכליים כמו גם חוסר ביטחון תזונתי; השלכות כלכליות הכוללות בזבוז כספי והכבדת יוקר המחיה; והשלכות סביבתיות שמשמעותן אובדן המשאבים שהושקעו בייצור המזון המבוזבז, זיהום אויר, קרקע ומים, פסולת אריזות ופליטות גזי חממה המחוללים את משבר האקלים העולמי.

 

 

 

 

בשנת 2015 הכריז האו"ם במסגרת היעדים הגלובליים לפיתוח בר קיימא על יעד להפחתת בזבוז המזון ב50% לנפש ועל הפחתת אובדן מזון לאורך שרשרת הייצור והאספקה עד לשנת 2030. במדינות רבות בעולם מאומץ יעד זה מתוך זיהוי ההזדמנות לשיפור איכות החיים, להקלה על יוקר המחיה ולתועלות סביבתיות שונות כתוצאה מכך.

מדינות שונות מאמצות כמדיניות את סולם העדיפויות לטיפול בפסולת המזון אשר פורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה של ארצות הברית (ה-EPA). על פי הסולם, מרבית המאמצים צריכים להיות מוקדשים למניעה של אובדן המזון ובזבוזו. לאחר מכן, יש להעביר את מירב המזון הניתן לאכילה לנזקקים ועדיפות לאחר מכן – לבעלי חיים. מזון שלא ניתן להצלה יכול לשמש לייצור אנרגיה ולאחריו לייצור קומפוסט בתהליך מיחזור. ההטמנה בקרקע הינה המוצא האחרון ואליו אמורות להגיע כמויות מזון קטנות יחסית לאחר שמוצו כל אפשרויות השימוש הנזכרות.

 

השותפים לאמנה

תומכים באמנה

מעוניינים להצטרף לאמנה?

מעוניינים גם אתם לרתום את הארגון שלכם ולהתחיל לצמב"ז*? מלאו את הטופס הבא וניצור עמכם קשר

9 + 9 =

*לצמב"ז = לצמצם בזבוז מזון

צילומים: ענת פייזר                   עיצוב ובניית אתר: סטודיו שארפ , משקפיים ושפם מעצבים

נגישות