"אני יפה?" – הכירו את הפירות והירקות המיוחדים…

מתי בפעם האחרונה קניתם מלפפון קצת עקום? או גזר דו ראשי? מתי בחרתם את העגבניה עם הפס באמצע? ומה לגבי הפלפל שלא יכול לעמוד זקוף כי פאותיו שונות? בשנים האחרונות גם המטבחים שלנו עברו שינוי חברתי, ויחד עם הרצון של כל אחד ואחת מאיתנו להיראות כמו כל הכוכבים, יפים, רזים, שזופים, עם המון שיק ומעודכנים, גם המטבח שלנו קיווה לאותו דבר – להיראות מיליון דולר. התפתחות העולם הקולינרי – מחוץ לבית ובתוכו – יחד עם עליית הרשתות החברתיות, יצרו אידיאל יופי חדש: המנה המושלמת. אנחנו ממלאים את המזווה במגוון מוצרים, קונים את מיטב ספרי הבישול, ומניחים במקרר ועל השיש את הפירות והירקות המובחרים ביותר, מיטב תוצרת הארץ. הם יפים והם מצטלמים נהדר…

לכאורה כל מה שיכול להשתבש הוא סופלה שלא עולה, שניצל שנשרף או ריזוטו עשוי מדי, אבל כמו במקרה של תעשיית היופי והאופנה יש נזקים שאינם חשופים לנו. כ-40% מהתוצרת החקלאית שמגדלים בישראל נזרקת, לפעמים היא נשארת על האדמה ולעיתים היא מגיעה לפח, כך או כך היא לא מגיעה אל דוכני הפירות והירקות בשווקים, הירקנים או רשתות השיווק הגדולות. הפירות והירקות שאינם עומדים באידיאל היופי שיצרנו, אידיאל שאינו תואם לדרכו של הטבע שתוצריו מגיעים בגדלים וצבעים שונים, מושלכים והולכים לאיבוד למרות שטעמם וערכם התזונתי איכותי וטוב. בכל פעם שאנחנו בוחרים לקנות רק את התוצרת היפה ביותר, מבלי להתייחס לאיכות אלא רק למראה החיצוני של התוצרים, אנחנו למעשה הופכים לחלק מהבעיה. אנחנו מזיקים לחקלאים, פוגעים בצרכנים ותורמים למחסור של אוכלוסיות חלשות. הבחירה שלנו יכולה לעשות את ההבדל, ולצמצם את בזבוז המזון בישראל.

אז בואו להכיר את הפירות והירקות שאתם לא רואים בדוכנים, ובפעם הבאה שאתם הולכים לקניות אמצו פרי או ירק מיוחד!

המלפפון – המלפפון הוא למעשה פרי, אבל אתם יכולים להמשיך לקרוא לו ירק, זה מקובל. לרוב צבעו ירוק, קליפתו מחוספסת וגבשושית ובה נמצאים כל הויטמינים והמינרלים, אז בפעם הבאה שאתם מכינים סלט ותרו על הקילוף. המלפפון עשיר במים, והוא מקור מצוין לאשלגן ואנטיאוקסידנטים, אז כדאי מאוד לשלב אותו בתפריט היומי שלכם.
כל הנאמר נכון עבור כל מלפפון, ארוך, קצר, מעט שמנמן או מכופף. מלפפון תמיד נשאר מלפפון!

הגזר – הגזר הוא חלק ממשפחת ירקות השורש. ולמרות שאנחנו רגילים לגרסתו הכתומה, ניתן למצוא גזר בצבעים נוספים: לבן, צהוב ואפילו סגול. הגזר עשיר בבטא קרוטון, שנותן לו את צבעו הכתום אך גם מהווה מרכיב ליצירת ויטמין A. הוא עשיר בסיבים תזונתיים, אנטי אוקסידנטים ומינרלים, והוא מרכיב חשוב בארוחה שלנו. אפשר לבשל אותו, או לאכול אותו טרי ופריך מהגינה.
כל הנאמר נכון עבור כל גזר, דק ומחודד, גדול במיוחד, או גזר מופלא שמשולב בו עוד גזר קטן. גזר תמיד נשאר גזר!

העגבנייה – כמו אחיה החורג, המלפפון, גם העגבנייה היא פרי המוכר כירק. היא נולדה באמריקה המרכזית, ועם השנים היא הפכה למרכיב מרכזי בכל מטבח: בסלט, כרוטב לפסטה, המיץ לבלאדי מרי וכמובן הקטשופ! מקור השם שלה בעברית הוא מהשורש ע-ג-ב, התואם לשמה האירופי העממי "תפוח אהבה", אך היה מי שהובך מהשם והרב קוק הציע "אדמונייה". העגבנייה עשירה באנטיאוקסידנטים וליקופן שמסייע במניעת סוגי סרטן שונים.
כל הנאמר נכון עבור כל עגבנייה, עגולה, מוארכת, חלקה או קצת שרוטה. עגבנייה תמיד נשארת עגבנייה!

פלפל – גם הפלפל הוא פרי שהפך בפינו לירק, אך למרות זאת הוא עדיין כוכב במטבח: מסלט טרי לממולאים של שבת. מקורו של הפלפל הוא בדרום אמריקה, וממנה הוא נפוץ לשאר העולם בשלל צבעיו – אדום, ירוק, צהוב וכתום. הפלפל עשיר בויטמין A, ויטמין B וויטמין C – כולם חשובים לגוף שלנו. בישראל רוב הגידולים נעשים בערבה או בקעת הירדן, בגלל חיבתם הגדולה של הפלפלים לחום.
כל הנאמר נכון עבור כל פלפל, קטן או גדול, שפאותיו שוות או שונות, ואפילו אלו שמוצאים בתוכם עוד פלפלון. פלפל תמיד נשאר פלפל!

התות – תות השדה הוא חלק ממשפחת הורדים, והפרי שלו אינו בשרו האדום והמתוק, אלא הזרעים שנמצאים עליו והופכים אותו למחוספס. לתות יש ערך תזונתי רב, הוא מקור לויטמין C, ויטמין A, ויטמינים מקבוצה B, והוא גם עשיר באשלגן ברזל וסידן. אפשר לאכול אותו עם שמנת, סוכר, מצופה בשוקולד או טבעי לגמרי.
כל הנאמר נכון עבור כל תות שדה, קטן וגדול, או כזה שנראה כמו כמה תותים דבוקים זה לזה. תות שדה תמיד נשאר תות שדה!

הפטריה – פטריות הן למעשה ממלכה נפרדת, הן לא צומח ולא בעל חיים. עד היום התגלו כ-100,000 מינים של פטריות, אך רק חלק מהן מיועדות למאכל: שמפניון, פורטובלו, שי-טאקי, מלך היער, פורצ'יני ועוד. לכל סוג פטריה טעם ייחודי משלה, ואפשר לטגן אותן, להקפיץ, לאפות או לאכול טריות. הפטריות עשירות בויטמינים, סיבים, אנטיאוקסידנטים ומינרלים רבים.
כל הנאמר נכון עבור כל פטריה, ארוכה או קצרה, עם גבעול ישר או כפוף. פטריה תמיד נשארת פטריה!

האפרסק – האפרסק הוא ממשפחת הורדים, ומוצאו בסין, ממנה הוא נפוץ אל פרס, יוון, ארצות אגן הים התיכון, ומהן לאמריקה. במהלך השנים נוצרו זנים נוספים של אפרסקים, כאשר כל זן גדל במקום ובתנאים הנכונים לו. צבעו הבסיסי ירוק, וכשהוא מבשיל בשרו הופך לצהוב או לבן. קליפתו שעירה, אך ישנה גרסה חלקה המוכרת בשם נקטרינה. האפרסק עשיר בקרוטין ההופך לויטמין A, וכן באשלגן וברזל. 
כל הנאמר נכון עבור כל אפרסק, קטן או גדול, עם אף או אוזן. אפרסק תמיד נשאר אפרסק!

תפוח האדמה – קשה לדמיין את החיים ללא תפוחי אדמה, בצורת פירה, במדורה, אפוי בתנור וכמובן מטוגן לצ'יפס! תפוח האדמה הוא רכיב מרכזי בכל מטבח, ומקור חשוב לאוכל מנחם. יש 5,000 זנים שונים של תפוחי אדמה בעולם, וכל זן מתאים לצורת בישול מסוימת, והם מגיעים במגוון צבעים: חום, צהוב, ורוד וסגול. תפוח האדמה עשיר בויטמין C, ויטמין B6, מגנזיום וברזל, וקליפתו מלאה בסיבים תזונתיים. 
כל הנאמר נכון עבור כל תפוח אדמה, ארוך, רחב, בצורת בוטן או עם צ'ופצ'יק בקצהו. תפוח אדמה תמיד נשאר תפוח אדמה!

התפוח – תפוחי העץ שייכים גם הם למשפחת הורדים, ומקורו במרכז אסיה. התפוח זקוק לאקלים קר כדי לגדול ולהגנה מפני רוחות. ישנם כיום בעולם 7,500 זנים של תפוחים, אדומים, ירוקים, צהובים, חמוצים ומתוקים, קשים ורכים. תפוחי העץ אינם רק כוכבים במטבח, הם גם אלמנט מרכזי בתרבות: משלגיה וניוטון ועד לניו יורק וחברת אפל. בנוסף תפוחי העץ טובים לגוף שלנו, הם עוזרים לשליטה בכולסטרול ומניעת מחלות לב.
כל הנאמר נכון עבור כל התפוחים, קטנים, גדולים, עם שריטה או גומה. תפוח תמיד נשאר תפוח!

התפוז – התפוזים שייכים למשפחת פירות ההדר, ומאחר והפ אוהבים אקלים ים תיכוני הם גידול משמעותי בישראל. טעמו חמוץ-מתוק, וניתן לקלף ולאכול אותו, לסחוט אותו למיץ טרי, להכין ממנו ריבה, עוגות ועוד. שמו של התפוז הוא למעשה ראשי תיבות של השם המקורי שניתן לו "תפוח זהב". התפוז עשיר בויטמין C, ויטמין A וויטמין E.
כל הנאמר נכון עבור כל התפוזים, עם קליה עבה או דקה, עם נקודות חן או גומחה. תפוז תמיד נשאר תפוז!

לאתר ארגון The Natural Step ישראל

נגישות